דרדר אשקלון

Centaurea ascalonica

גדל כיום בחגורת הסְפָר בארבע גלילות: בסְפָר שומרון, בדרום הרי יהודה, בנגב הצפוני ובפלשת. לפנים גדל ברצועת עזה, שם נאסף רק בשנת 1929 ומאז לא נמצא (פרסה, מידע בע"פ). בהרי יהודה נמצא בשני מקטעים מרוחקים: מקטע רכס מעון והר עמשא, וצפונית לשער הגיא בהרי ירושלים. האוכלוסייה שנמצאה בבית-הכרם בשנת 1951 נכחדה מכבר. בנגב הצפוני נמצא בשלושה מקטעים: אזור בקעת ערד, שמורת להב–בית-קמה ושמורת פורה–תל-קשת. בקעת ערד, תל קריות ואזור בית-יתיר–הר עמשא הוא האזור שמספר האתרים בו הוא הגדול ביותר (12), והוא אשר היה השמור ביותר מפני פיתוח וחקלאות אינטנסיבית. במקטע להב נרשמו 9 אתרים ובמקטע חרבת פורה – 3 אתרים (תל קשת ובית-קמה). בפלשת ידוע הצמח כיום ליד סעד וליד ניצנים, אך הוא נכחד מאזור צומת פלוג'ה ודרומית לו. הצמח תואר למדע מאשקלון, וכיום אינו גדל בה. בסְפָר השומרון הצמח נדיר מאוד, ונמצא עד כה רק בכוכב השחר ומזרחית לכפר טייבה. בפלורה פלשתינה נתון גם מהגליל העליון (כנראה מעל ראש פינה) השומרון והשפלה.

גדל בשני בתי-גידול: בשדות לס, ובבתות סְפָר במדרונות סלעיים גירניים. המין תואר מסביבות אשקלון מקרקע חולית, אך דווקא בבית-גידול זה הצמח נדיר. בפלורה פלשתינה הוא מצוין מבית-גידול של שדות בור. לסיכום: המין גדל במגוון בתי-גידול בתוך חגורת הסְפָר.

דרדר הוא סוג ענק, הכולל 600 מינים הנפוצים בעיקר בחצי הכדור הצפוני. הוא מחולק לסקציות רבות מרובות מינים, אשר מגיע להן מעמד עצמאי של סוגים.
המין הנדון נכלל בסקצית מיקרולופוס (Sect. Microlopos), אשר אופייניים לה צמחי גלגל עם קרקפות רבות, עלים סורחים מתכנפים עם ההתייבשות, ועלי מעטפת ללא קרום שקוף המסתיימים בקוץ קטן בודד. בסקציה זו יש בארץ שלושה מינים, אשר ההפרדה ביניהם קשה ביותר: דרדר גלדני, דרדר אלף-הראשים ודרדר אשקלון. דרדר גלדני גדל בחגורת הסְפָר של צפון הארץ מקריית-שמונה, מורדות הר כנען, הר יבנאל ועד הגלבוע. אופייניים לו עלי גבעול סורחים וחוד זעיר עד אפסי בקצה עלי המעטפת. לעומתו דרדר אשקלון גדל מאזור דרך אלון ודרומה עד בקעת ערד ומערבה לאשקלון. אלה כנראה מינים ויקריים אשר מחליפים זה את זה גיאוגרפית. הבעיה עולה כיון שנתון בארץ מין שלישי – דרדר אלף-הראשים, אשר דרדר אשקלון דומה לו מאוד, ויש טיפוסי מעבר בין המינים (Feinbrun-Dothan1978). למין זה עלים עליונים לא סורחים וקוץ ארוך בעלי המעטפת. תפוצתו חופפת גם לזו של דרדר גלדני ובעיקר לזו של דרדר אשקלון. אם שני מינים אלה יאוחדו, יאבד הטקסון את מאפיין האנדמיות שלו (שכן דרדר אלף הראשים הוא מין רחב תפוצה במזרח התיכון), והמין ייגרע מרשימת הצמחים האדומים.

* ידוע כיום מ-29 אתרים בארבע גלילות. משתי גלילות נוספות, הקיצוניות מבחינה גיאוגרפית (עזה והגליל העליון) הוא נכחד.
* האוכלוסיות של רצועת עזה, אזור אשקלון וירושלים נכחדו כנראה בעקבות פיתוח.
* בין שתי האוכלוסיות בכביש אלון לבין רכס מעון ישנו קיטוע גדול בתפוצה, הנובע לדעתנו בגלל ההתיישבות הצפופה באזור ירושלים ובית-לחם.
* מוגן בשמורות להב, חורבת פורה, רוחמה, והר עמשא.

מומלץ לתחום שתי אוכלוסיות, האחת בניצנים, שם תואר המין, והאחרת בשמורת להב או בבקעת ערד, ובהן לערוך ניטור דו-עונתי ורב שנתי של המין.

מין תת-אנדמי לישראל. גדל גם במואב שבירדן, למשל במדרונות הר נבו.

צמח-גלגל רב-שנתי, המאפיין את חגורת הסְפָר. אנדמי לישראל ולגלילת מואב בירדן. לכן, על אף מספר האוכלוסיות הרב-יחסית הידוע היום, נמצא בעדיפות גבוהה לשימור. מעמדו כמין אדום יתבטל אם יאוחד טקסונומית עם דרדר אלף הראשים, אך עדיין יהיה במעמד של תת-מין אדום.